ארכיון

תגית: Jewish Orthodoxy

לפני שנים רבות, בשובי מלימודי הדוקטורט בארצות הברית, פגש אותי ידידי משכבר הימים ד"ר משה סמט, ושאלני: "על מה כתבת את עבודת הדוקטורט שלך?". עניתי לו: "על המעבר מאורתודוקסיה להשכלה בז'נבה" (באותם ימים, "השכלה" עוד הייתה הביטוי המקובל ל"נאורות"). הגיב הוא בפליאה ואמר: "הכיצד? האינך יודע שמורנו יעקב כ"ץ כבר הוכיח שהאורתודוקסיה התגבשה רק כתגובה להשכלה?", השבתי לו שבהיסטוריוגרפיה האירופית, התפתחותה של הפרוטסטנטיות בעידן שלאחר הרפורמציה מכונה "אורתודוקסיה". ובכל זאת תהיתי בלבי (והמשכתי לתהות) מהי הזיקה בין שני המובנים הללו של "אורתודוקסיה", בחברה היהודית של המאה התשע־עשרה מכאן, ובחברה האירופית הנוצרית של המאה השבע־עשרה מכאן. ספרו המעניין, רחב היריעה והחשוב – דווקא בהיותו גם פרובוקטיבי – של דוד סורוצקין, אורתודוקסיה ומשטר המודרניות, מבקש לספק תשובה על תהייה זו…

ראה אור בזהויות 4 (תשע"ג)

ספרו של דוד סורוצקין משתייך לתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית על כל המשתמע מכך. הוא משתרע על פני תקופות רבות, ומסתמך על ידע השוואתי מגוון. חיבור זה מתמודד עם מודלים היסטוריוגרפיים קיימים ומציב תחתם מודלים אחרים. הטענה המרכזית שבו היא טענת הרציפות. בניגוד להיסטוריונים ולסוציולוגים המצדדים ב'מהפכת' החילון או בהופעת האורתודוקסיה כתגובה לתהליכי נאורות וחילון (בלבד), טוען המחבר, כי מדובר בתופעות ששורשן מאות שנים לאחור, במצע הגותי ורעיוני שהתרקם כבר במימי הביניים. בניגוד למצדדים באירועים ובאיומים מבחוץ טוען המחבר שבצד אירועים ואיומים אלה התרחשה התפתחות פנימית בעולם היהודי שאף היא מהגורמים המרכזיים להם…

ראה אור בעיון: רבעון פילוסופי 62, 2013

הרצאה שניתנה במכון ון ליר בירושלים ב-12 לדצמבר 2010, בערב לזכרו של הסוציולוג פרופ' שמואל נח אייזנשטדט ז"ל, שנפטר בשנה שעברה, ולרגל היציאה לאור של תרגם ספרו ריבוי המודרניות. הרצאתי ממוקמת כ-1 שעה ו-35 דקות מן ההתחלה.

ההרצאה מציגה את תפיסתי על הקשר בין תהליכים של נידוי והזרה לבין עיצובו של הקולקטיב היהודי באירופה בעת החדשה. פרספקטיבות חלקיות על כך מצויות במרבית מאמריי שכבר ראו אור. בספרי שבדפוס – אורתודוקסיה ומשטר המודרניות: הפקתה של המסורת היהודית באירופה בעת החדשה (הקיבוץ המאוחד) – תופסת פרספקטיבה זו מקום מרכזי וכן בשורה של מאמרים נוספים שיראו אור בשנה הקרובה.