ארכיון

תגית: אלכימיה

שפת אמת ולשון זהורית - עמדין, יעקב בן צבי (יעב

ביום רביעי שעבר שוחחתי עם חברי ערן סבאג על הרב יעקב עמדן – גדול הלוחמים בשבתאות ואחת הדמויות הרבניות המרתקות במאה ה-18. המחצית הראשונה של השיחה נסבה על אופיים של המאות ה-17 וה-18 והיחסים בין השבתאות, מתנגדיה, והצורות הסובלימטיביות של היהדות שנולדו כתוצאה ממאבקים האלה. דנו באופייה של השבתאות ובבשורה שהיא הביאה, בשינוי בתפיסת הזמן עם כניסתו של העידן החדש והנגאל אל תוך ההיסטוריה, בירידתה של התנועה למחתרת ויצירתם של התאים השבתאיים החתרניים במאה ה-18. במחצית השניה של התכנית דנו בדמותו של עמדן, בתפיסת היהדות הפוריטנית המזוקקת שהוא ביקש לקדם, בתפיסה האלכימית של ההיסטוריה כתהליך של טיהור הסיגים והזוהמות הפושים בחברה היהודית, והפקתה כזהב טהור ומזוקק. במאבקיו כנגד השבתאות, ובעיקר כנגד הרב השבתאי הסמוי יהונתן אייבשיץ, רב הקהילות המאוחדות אה"ו (אלטונה, המבורג, ואנסבק) בגרמניה. וכן במגמות השונות שעמדן קידם – אורתודוקסיה וחרדיות, לצד חילון ובורגנות, מגמות שלפי שיטתי אינן סותרות בשלבים אלה, אלה הינן תוצרים של שלבי היתוך היסטוריים משותפים.

הרב יעקב עמדן – חיים של אחרים

מודעות פרסומת

ספרו של דוד סורוצקין משתייך לתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית על כל המשתמע מכך. הוא משתרע על פני תקופות רבות, ומסתמך על ידע השוואתי מגוון. חיבור זה מתמודד עם מודלים היסטוריוגרפיים קיימים ומציב תחתם מודלים אחרים. הטענה המרכזית שבו היא טענת הרציפות. בניגוד להיסטוריונים ולסוציולוגים המצדדים ב'מהפכת' החילון או בהופעת האורתודוקסיה כתגובה לתהליכי נאורות וחילון (בלבד), טוען המחבר, כי מדובר בתופעות ששורשן מאות שנים לאחור, במצע הגותי ורעיוני שהתרקם כבר במימי הביניים. בניגוד למצדדים באירועים ובאיומים מבחוץ טוען המחבר שבצד אירועים ואיומים אלה התרחשה התפתחות פנימית בעולם היהודי שאף היא מהגורמים המרכזיים להם…

ראה אור בעיון: רבעון פילוסופי 62, 2013