אורתודוקסיה ומשטר המודרניות — ביקורת מאת פרופ' דב שוורץ

ספרו של דוד סורוצקין משתייך לתחום ההיסטוריה האינטלקטואלית על כל המשתמע מכך. הוא משתרע על פני תקופות רבות, ומסתמך על ידע השוואתי מגוון. חיבור זה מתמודד עם מודלים היסטוריוגרפיים קיימים ומציב תחתם מודלים אחרים. הטענה המרכזית שבו היא טענת הרציפות. בניגוד להיסטוריונים ולסוציולוגים המצדדים ב'מהפכת' החילון או בהופעת האורתודוקסיה כתגובה לתהליכי נאורות וחילון (בלבד), טוען המחבר, כי מדובר בתופעות ששורשן מאות שנים לאחור, במצע הגותי ורעיוני שהתרקם כבר במימי הביניים. בניגוד למצדדים באירועים ובאיומים מבחוץ טוען המחבר שבצד אירועים ואיומים אלה התרחשה התפתחות פנימית בעולם היהודי שאף היא מהגורמים המרכזיים להם…

ראה אור בעיון: רבעון פילוסופי 62, 2013

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. מברוכ דוד, הניצנים נראו בארץ (הואיל וזהו אינו הניצן הראשון וכנראה גם לא האחרון)…

  2. David Sorotzkin אמר:

    תודה רבה שועי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: