הבחירות לרבנות הראשית

איך צריך להתייחס לתוצאות הבחירות לרבנות הראשית, ובמדד שבין ה"רע" ל"רע יותר" איפה בדיוק אנחנו עומדים? לכאורה קשה להכריע. יתרון אחד בלבד היה עשוי לצמוח מניצחונם של בנט והרב סתיו ומדחיקתם של החרדים ממוסדות הרבנות – הדבר עשוי היה ליצור לראשונה מזה שנים רבות, קרע מסוים בחיבור האנומלי בין החרדים למוסדות המדינה. יתרון אחד בלבד יש לניצחונם בפועל של החרדים – הציונות הדתית לא קנתה לעצמה שליטה ברבנות הראשית.

למעשה, חיבור בין הציונות הדתית לרבנות בתנאי השלטון הנוכחיים, ובכלל, רע יותר. הבסיס האידאולוגי של הציונות הדתית היה, אולי, מפיח רוח חיים חדשה ברבנות הראשית ובכך בלא ספק מחזק את הקשר בין דת למדינה, ובין הציונות הדתית לחילונית – חיזוק שהסתמן זה מכבר בברית בין בנט ללפיד. כלומר היינו עושים צעד נוסף, אם ניתן, בהפיכתנו לחברה קונפסיונלית סגורה, שבה דת, מדינה ומשטר חיים משמשים בערבוביה. זוהי חברה קונפסיונלית חילונית, ויש להדגיש זאת, שבה הדת – ובכללה הפקידים הדתיים, כלומר הרבנים – היא זרוע מזרועו הארוכה של המשטר החילוני. שום רב ציוני-דתי מתקדם לא היה משנה מצב עניינים זה, ההיפך הוא הנכון.

וכל זה היה מתרחש תוך כדי שרוב רובו של הציבור החילוני מאמין שהוא חי בחברה ליברלית מתקדמת יותר. מדוע מתקדמת יותר? כי החרדים נחלשו, כי הפקידות הדתית סובלנית יותר כלפי גיורים וכלפי נישואים אלטרנטיביים, וכל מוסדות השלטון מחוברים באמת, ומכל הלב, לאתוס הלאומי והצבאי. הרי בכך היינו עוקרים סוף סוף את היסודות הפונדומנטליסטיים המאיימים על יציבותה של החברה בישראל.

אבל עכשיו שהחרדים ניצחו וכל זה לא קרה אפשר להוסיף ולהתמקד באויב האמתי. מזל.

מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. דוד יקר,
    תוצאות הבחירות ברבנות הראשית היו ידועות מראש. כמובן שמי ששמרן ומקובל על יותר ציבורים (חילוני, דתי-לאומי, חרדי) ייזכה.
    מה שלא הושם אליו לב הוא שהלכה למעשה מועמדותו של הרב שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, שלדעתי היתה מתואמת היטב עם הרב לאו האב,
    הביאה לדחיקתו של הרב סתיו החוצה.
    עוד יום שממנו התברר כי רבני מרכז הרב אינם גשר, ומעולם לא היו גשר בין ציבורים; אלא מדובר בחרדים בנשמתם, שכל מה שמבחין ביניהם ובין
    העולם החרדי היא נהייתם אחרי הציונות המדינית כאתחלתא דגאולה, ואי קבלתו של הרב קוק בעולם החרדי מאז הרב זוננפלד.
    הגיע הזמן לחלק את הכוחות בעולם הדתי אחרת: ישיבת מרכז הרב והישיבות תחת חסותה הן אמנם ישיבות של "מזרוחניקים" בעיני החרדים, אבל הן חרדיות בעיניי עצמן, ובכל מקרה מעדיפות את קירבת החרדים, על פני הקשר עם הציבור החילוני.

  2. חזרתי כדי להבהיר כי רבני מרכז הרב אמנם רואים בעצמם חרדים לאומיים; אך ספק אם הציבור החרדי ייראה אותם אי-פעם כחרדים או כתלמידי חכמים רציניים ובקיאים שראוי לסמוך על דעתם. להערכתי, חלקים מן ההנהגה החרדית רואה בהם סוג של כת לאומנית, המסובכת עם יהדותה ועם עצמה (גם שמעתי דברים כאלה מפי רבנים חרדים, כולל על הזלזול העמוק של הרב ש"ך ברצי"ה קוק ובמה שהוא ייצג), ובאמת דומני כי הציבור הקוקניקי שטוף ברגשי גדלות-ונחיתות, בו זמנית (זה אגב, מאוד אופייני לאנשים משיחיים), הם תמיד רוצים שיאהבו אותם ושיבינו אותם, רק לא רואים שבחלוף הזמן מתמעטים מאוד הדברים שראוי או שאפשר או שניתן לאהוב או לחבב.

  3. David Sorotzkin דוד סורוצקין אמר:

    שועי היקר, אין ספק שהנושא של מרכז הרב, והפסיכולוגיה של אנשיו לנוכח הציבור החרדי, הוא עניין בפני עצמו. לגבי השאלה אם הם מעדיפים את החרדים על פני החילוניים – אינני בטוח. הקונפיגורציה הלאומית החילונית של דור המדינה – שהיא כבר אנכרוניסטית כעת – מרכזית מאוד בהבניית זהותם, ואין קץ לפליאתם שחלק ניכר מהחילונים כבר לא שם. מה שכן, לרבניהם יש יחס מורכב לחרדיות הליטאית, משום שאין להם רפרנס אחר למושג ה"גדול" ולמושג "תלמוד תורה", שהם כה מרכזיים בעולם הישיבתי. לכן ההקפדה האפולוגטית לציין תמיד שהרב קוק זכה להערכה מ"גדולים" בעולם התורה הליטאי של זמנו, כאילו שבאמת יש צורך בגושפנקא. ולגבי יחס החרדים אליהם, נכונים דבריך, על פי רוב הוא מהול ביותר מקורטוב של בוז.

  4. דוד, הרלבנטיות של תורת הגאולה של הראי"ה קוק לזמננו דומה בעיניי למי שמתעקש בשמו של הרמב"ם כי הנבואה שופעת מעם השכל הפועל, על הנפש המדברת,בעולם התת ירחי. מבחינה זו, הפכו הקוקניקים מהר מאוד למגלמים שמרנות דוגמטית מסוג "אין חדש מהתורה".
    תמיד מעניין לחשוב איך היה קורא הראי"ה קוק את השואה (אבל הוא נפטר ב-1935). התמודדותו של הרצי"ה ואנשי החוג הזה עם השואה, כמו גם התמודדותו של הגרי"ד סולובייציק (קול דודי דופק) היא פשוט ביזיון ארוך. ישנם מעט מאוד טקסטים שאני חושב שנח להם לולא נכתבו. לגבי הרצי"ה
    ב"לאמונת עיתנו" והגרי"ד סולובייצ'יק (בקונטרס הנזכר), אני אומר, אפילו אין טעם להגחיכם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: